אהרון גלעדי

ברוכים הבאים לאתר החדש שלי

מוקדש לאיתמר גולני


רשימה מתוך עיזבונו של בכור אפיקים איתמר גולני שנספה בצניחה בשנת 1949

האמן כל אדם חדש בקיבוץ הכירו. היה לו זוהר מיוחד,חן של עמקות בעיניים, רעמת שיער פרועה ומדובללת, והילוך מתנדנד, התינוקות היו מתקהלים תמיד סביבו, התינוקות הבינו: הוא שונה משאר החברים, כולם טרודים תמיד, רגוזים ,,,, לו יש תמיד שהות לצביטה בחוטם, להחלקת השער, לטפיחה על שכם קט, הוא תמיד נראה עליז, הילוכו לבד בידר, הוא זרע בדיחות וקלות, אף פעם לא ידעת מה הוא צופן בחובו, גם בהיותו זועף ומתלבט, גם בהיותו במייצר, תמיד אותו חיוך בזוית הפה, אותה סיגריה התחובה במשופע בחציו בשני של הפה, תמיד נראה עליז, אך יודעי סודו, אותו קומץ של מעמיקי ראות, הבינו את הלכי רוחו, את חיוכו המכסה על עגמה פנימית. רוב בני האדם אוהבים שהציבור שבו הם חיים יהיה יודע ומרגיש בהתלבטויותיהם. הם אוהבים להופיע בחדר האוכל בהילוך המגלה יאוש, במבט הזורע מבוכה. הם אוהבים לגלות טפח ולכסות טפחיים, אוהבים שישאלו אותם מה מציק לך? למה נפלה רוחך? מדוע אינך עליז כתמול-שלשום, הוא היה מיוחד במינו. הוא סגר את עצמו לא גילה, והשתדל שאחרים לא ידעו את הנעשה בנפשו פנימה. הוא נראה תמיד עם חיוך מרגיע על שפתיו, אך עיניו העמוקות בגדו בו, גילו את סודו, סיפרו אם ברמז קט את הנעשה בנפשו. לפעמים בשעת הילוכו היה מפזם מנגינה קלסית או שיר צוענים רוסי. ראשו היה נטוי לפנים, בלוריתו הגדולה המתולתלת פרועה, ועיניו השחורות המרצדות צופות בכל, מבקשות לחדור לכל פינה,במיוחד אהב להסתכל בקלסתר פניהם של אנשים "בלתי רגילים " בשעת המסיבות או האספות היה יושב בפינה, מכונס בתוך עצמו ומתבונן בפרצופים השונים. באחד הערבים ראיתי אותו יושב, עיניו עמוקות מחייכות וכולו נתון להזיות,באותה שעה התבונן רצופות באישה הרה, הסורגת סודר לבעלה, בפניה של האישה היהמשהו מיוחד. גסות הטבולה ביופי ובחן ניסתר , אפה היה רחב ומגושם, עיניה מכוערות, גבות צרות המתחברות מעל האף: פיה היה מכווץ, שפתיה דקות ורבות נועם, ופיה הביע עזות וכמיהה. בשעת רצון היה בהילוכו משהו מן המגוחך. ידיו נעות כמו לקצב מנגינה, חצי גופו הקדמי מורכן קדימה יתר מהרגיל, וצעדיו גדולים ומקפצים. אם להודות על האמת, פחדתי להימצא בקרבתו. לא פעם עברתי ליד חלון חדרו הבודד,לא פעם חשתי את תוגתו מבעד לכתלים. לא פעם הבחנתי בצליל עגום במזמורו. רציתי לגשת אליו, רציתי לשמוע את קולו העמוק,רציתי להסתכל מקרוב בעיניו ולגלות את סוד עצבותו. ולא העזתי... בן 15 הייתי, עלם ביישן רציתי - ולא יכולתי... היה בו משהו פנימי,עמוק, חיוך ביישני ותוקפני כאחד, שעורר בי תמיד הרגשה של קדושה. ומהרגשה זאת פחדתי. פעם פגשתי בו וכתמיד החשתי את צעדי, כדי לעבור בחיפזון. אך הוא עצרני,נעץ בי את זוג עיניו הגדולות ושאל: מדוע אתה מפחד ממני? התחלחלתי,אך עניתי"לגמרי לא " - טוב אמר בקולו השקט "אם אינך מפחד, בוא הערב אלי, אל חדרי" . גמר משפטו, הניע ידו לשלום רשלני, והמשיך בדרכו. בערב באותו באתי אל האטליה. האטליה עמד בפינה מבודדת בחצר, מרוחק משאר בנייני המשק סביבו עצים רחבי נוף, ששיוו גוון מיוחד לבניין עצמו. ובים היו מצילים על החלונות, ובפנים האטליה הייתה שרויה אווירה מסתורית במקצת. החדר היה אפל ורב צללים. כשפתחתי את הדלת,נתקל מבטי בשולחן עשוי עץ כהה, ועליו גיטרה ששנים ממיתריה קרועים,צנצנת גבוהה ובה פרחים שונים. צלחת פירות עמדה בפינת השולחן ,כנראה שימשה מודל ל דומם. לאורך הקיר הדרומי של החדר עמדה מיטה מכוסה במרבד רבגוני, עשיר בקישוטים שונים ובצבעים צעקניים, שהאדום שולט בהם, על המרבד היו מונחים כתריסר כרים מגודל שונה, ולפי סידורם על גבי המיטה יכולתי לקבוע מה מצב רוחו של בעל האטליה. על השולחן הזכוכית קטן היו מונחים צבעי שמן ומכחולים, ועל כן הציור באמצע התהוותו, הקירות היו מכוסים בתמונות. באגף הימני של החדר היו מעורמות מסגרות ותמונות בלתי גמורות. הוא פגשני בבת- צחוק והתחיל להראות לי את תמונותיו האחרונות. מזמן לזמן היה פולט איזה פסוק הסבר. גם התמונות, בצבעיהן העשירים, דיברו. רק אני שתקתי. הייתי המום ומבולבל. נתגלה לפני עולם חדש ויפה זר ומושך. הרגשתי כי עצבותו של האמן נמסרת גם לי. זו עצבות שמוסיפה טעם לחיים.

מטרות האתר והוראות הפעלה


מוזיאון צף של אהרון גלעדי

מטרות האתר והוראות הפעלה
שלום לכולם בהמשך למפעל חיי  כחייל האמנות פתחתי את האתר בכדי לאפשר לתמונות להמשיך לפלס את דרכן לבדן ובמקומי ולאפשר להם להגיע  לכל אדם ללא כל תנאים!!

 לחיצה על כפתור תצוגות באתר הבית, יעביר אותך למיצג מבחר עבודות נייר, עם פנייה לתקופות שונות , למבחר עבודות שמן,  לספר אורחים להשארת התייחסות,  ואו ציור, הן של האורח והן של ציור  שלי שאינו מוצג, באם מצוי בידכם

ניתן לאומנים מתחילים ואו למעוניינים לקבל חדר ייצוג  פרטי של מ"ס עבודות ראויות, לצורך תיאום  פנו לאמייל שלי !

 בתודה חייל האמנות  א. גלעדי